Loading

מחזירים את המפתחות

נראה אתכם "מחזירים את המפתחות" בגיל מבוגר ומפסיקים לנהוג מיוזמתכם. אני מודיעה לכם חגיגית, כי הסיכוי שתעשו את זה מאוד נמוך בעיקר (וסלחו לי קוראי הנאמנים על החשיבה המגדרית שממש לא מאפיינת אותי), אם אתם גברים. מי אמר בכלל שנהגים בגיל מבוגר מסוכנים יותר, אולי הם דווקא אחראים יותר. מה שבטוח שלפי כל הנתונים קשישים נפגעים יותר בתאונות דרכים. אבל שימו לב, בעיקר כהולכי רגל. כך לדוגמא ע"פ נתוני "אור ירוק" בשנת 2017 האזרחים הוותיקים היוו 26% מכלל ההרוגים, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד על 11.6% (יותר מפי שניים).

ומה באשר לנהגים הקשישים?. לפי עמותת אור ירוק" הנהגים הקשישים (מעל גיל 65) מהווים כ-12% מכלל המורשים לנהוג, בדומה לחלקם באוכלוסייה (11%) ומעורבים בשיעור דומה בתאונות דרכים קטלניות וקשות. בעוד שצעירים מעורבים בתאונות לרוב בגלל נהיגה במהירות גבוהה ואי-ציות לתמרורים, נהגים מבוגרים מעורבים בדרך כלל בתאונות בגלל שינויים תפקודיים, בעיות בריאות ותרופות שהם נוטלים. רוב התאונות שבהן מעורבים נהגים מבוגרים הן תאונות בנהיגה עירונית ובקרבת הבית, תאונות בצמתים, במיוחד בעת פנייה שמאלה, תאונות חזית-אחור, התנגשות חזית אל צד ופגיעה בהולכי רגל.

ע"פ חוק, בעל רישיון נהיגה לרכב מנועי מכל סוג שמלאו לו 70 שנה, חייב לעבור בדיקות רפואיות אחת לחמש שנים. החל מגיל 80 אחת לשנתיים. הבדיקה חייבת להיערך על ידי רופא משפחה או רופא אחר המטפל בנבדק דרך קבע במשך שלוש שנים לפחות. חודשים אחדים לפני מועד חידוש הרישיון הנוהג המבוגר מקבל בדואר את טופס הבדיקות ואת ההצהרה הרפואית האישית. בטופס שלושה חלקים: הצהרת בעל הרישיון על מצבו הבריאותי;  פירוט כושר הראייה שניתן לאחר בדיקה בידי אופטומטריסט מוסמך או רופא עיניים;  פירוט המצב הבריאותי שניתן על ידי הרופא. את הטופס יש להחזיר לאחר מילויו לרשות הרישוי. אם תוצאות הבדיקות תקינות, יישלח לנוהג רישיון נהיגה לחידוש על ידי תשלום האגרה. אם תוצאות הבדיקות אינן מניחות את דעתו של רופא רשות הרישוי, יוזמן בעל הרישיון לבדיקות נוספות, או יידרש להציג מסמכים רפואיים נוספים. אם בסופו של התהליך יימצא כי בעל הרישיון אינו כשיר לנהיגה, רישיונו לא יחודש חמש שנים, או שנתיים, על-פי חובת הבדיקה.

אז איפה אם כך ה- catch? אוכלוסיית הקשישים הולכת וגדלה ומכאן שגם האחריות המוטלת על הרופאים הבודקים אותם. החוק מחייב אומנם את הרופא לדווח על אדם לא כשיר לנהיגה, אולם בפועל המצבים הרפואיים הרבים, היעדר מידע מסודר על מצבו של הקשיש והתרופות שהוא נוטל ותחושת הנאמנות של הרופאים למטופלים, גורמים לכך שאחוז נמוך מאוד מדווח על נהגים בלתי כשירים. רופאים מדווחים כי חובת הדיווח למרב"ד (מכון רפואי לבטיחות בדרכים) מציבה אותם בקונפליקט נאמנויות מול המטופלים שלהם ובמצבים בלתי אפשריים. לדוגמא, רופאים רבים אינם יודעים שהמטופלים שלהם נוטלים תרופות שינה, שלהן עלולות להיות תופעות לוואי הפוגעות בערנותם.

אז מה עושים? כיום אין אפשרויות רבות, מלבד האפשרות הטובה והאחראית שקשיש אשר מרגיש שרמות התפקוד שלו בירידה, כגון ראייה, שמיעה, מהירות תגובה, ערנות ועוד יפנה מיוזמתו לבדיקה מקיפה אשר תכריע אם הוא כשיר לנהיגה. מובן כי גם לבני המשפחה יש אחריות לעודד את הקשיש לנהוג כך ובמקרים חמורים יותר אף לדווח עליו לרופא המשפחה או למרב"ד. כיום קיימים מרכזים לאבחון ושיקום יכולת נהיגה, בהם הקשיש יכול לבחון את עצמו.

ואם חששתם לרגע, "אנחנו לא לבד". ביפן לדוגמא עם הזדקנות האוכלוסייה שיעור התאונות שגורמים נהגים קשישים כמעט הוכפל בעשור האחרון. בני 65 ומעלה מהווים כרבע מאוכלוסיית יפן, ושיעורם צפוי להגיע ל-38 אחוז תוך 50 שנה. הממשלה עושה מאמצים להוריד מהכבישים את הנהגים המסוכנים ביותר. חוק שהועבר במרץ 2017 מחייב נהגים בני 75 ומעלה לעבור בחינה קוגניטיבית כשהם מחדשים את רישיונותיהם, או אם ביצעו עבירות כמו חציית רמזור אדום או פנייה למסלול הלא נכון. מי שנכשל מחויב בבדיקה רפואית, ואם הוא נכשל גם בה, רישיון הנהיגה נלקח ממנו. בנוסף, ממשלת יפן מציעה היום לקשישים הטבות כדי שיוותרו על רישיון הנהיגה שלהם, תמורת הנחות בנסיעה באוטובוסים, במוניות ועוד.

בנימה אופטימית זו, כולי תקווה שקשישים החשים שתפקודם יורד, לא ימתינו לרופא על מנת "להחזיר את המפתחות" ויעברו לתחבורה ציבורית. עוד בנימה אופטימית, כולי תקווה שפרנסי עירנו ומדינתנו האחראים על התחבורה הציבורית יפנימו את חשיבותה גם בהקשרים אילו.

וכמו תמיד "צריך לדבר על הדברים" ולזכור שהקשישים רואים בנהיגה שמירה על העצמאות שלהם, ולכן כל שיח איתם בנושא צריך להיעשות בעדינות וברגישות.

 

 

השאר תגובה

avatar
  הרשמה לעדכונים על תגובות  
התראה של