Loading

הסיפור של דניאל

דניאלה היקרה,

אני שמח שיש לי את ההזדמנות לשתף אותך ואת הקוראים שלך בסיפור האישי העצוב שלי.
שמי דניאל (שם בדוי) ויש לי אחות אחת ושמה מיכאלה (שם בדוי). עם מותה של אמא שלי לפני שנים רבות, ביקש אבא שלי למנות את מיכאלה כמיופת כח בחשבונות שלו. מיכאלה, חשוב להבין, הינה רואת חשבון במקצועה ולאבא שלי זה היה נראה טבעי שהיא תנהל את ענייניו ברגע שהוא לא יוכל לעשות את זה יותר. הוא הציע גם לי גישה, אולם אני, כמו שאת מבינה, סמכתי לחלוטין על אחותי והשארתי את המושכות בידיה.

השנים עברו ואבא הזדקן ומיכאלה נדרשה לטפל בכל ענייניו הכספיים. אני מצידי מעולם לא שאלתי ולא בדקתי, והנחתי שהכל כשורה. לא היתה לי סיבה לחשוב אחרת עד שאבא שלי חלה ונזקק לטיפול סיעודי צמוד, שכידוע כרוך בעלויות נכבדות, ומיכאלה מצידה פנתה אלי בדרישה להשתתף בעלויות המימון, בטענה שלאבא אין מספיק כסף. פנייתה של אחותי מאוד הפתיעה אותי, שכן אני ידעתי שלהורים היו סכומים נכבדים, תולדה של מכירת נכסים מוצלחת שאבא ביצע עוד בימים שהיה בריא והשקעה נבונה של כספים אילו. פניתי אליה וביקשתי הסברים. היא כמובן סירבה והעמידה פני נעלבת. כשהתעקשתי לראות את דפי הבנק לאחור, היא התחמקה, אולם אחרי כמה וויכוחים קולניים, היא נאותה לבוא איתי לסניף הבנק של אבא ולהזמין את הדפים. חשוב לי לציין, כי מאחר ולא הייתי מיופה כח בחשבון, הבנק לא היה נותן לי את הדפים בלעדיה.

אני מניח שבשלב זה את כבר מבינה מה קרה. אני נדהמתי לגלות שאחותי משכה סכומים גדולים מאוד ובלתי מוסברים לאורך השנים מחשבונו של אבא. לאחר חקירה זריזה והתאמת תאריכים, התחוור לי שמועדי המשיכה חפפו למועד בו התחתן הבן שלה בחתונה מפוארת, וכן למועד בו היא ובעלה סייעו לו לשפץ את הדירה אותה רכש עם ארוסתו.

קשה לי לתאר את הכעס והעלבון הנוראיים שחשתי. בגידה, גניבה, רמאות, תסכול. אין מילים. הפגיעה באבא והניצול של קשיש בגילו הרתיחו אותי. סכומי הגניבה המצטברים הגיעו לכשני מליון ₪, וזאת בלי ריבית והצמדה, ולמעשה הותירו את אבא שלי בלי כלום ובלי יכולת לשלם עבור עובד זר.

כמובן שדרשתי ממנה להחזיר את הכסף. בהתחלה היא הכחישה, אח"כ היא שינתה את גרסתה וטענה שאין לה, וכיום היא בכלל טוענת שמגיע לה, שכן היא דאגה לאבא יותר וכי לאורך השנים אני קיבלתי מן ההורים סכומים גבוהים יותר ממנה. שקר וכזב. לא רק שזה לא נכון, זה גם לא רלבנטי. אין שום הצדקה בעולם לגניבה ועוד גניבה כזו. לא רק שלא קיבלתי יותר, אני גם דאגתי לאבא ולאמא בשעתו בדיוק כמוה. אולם כמו שאמרתי זה גם לא רלבנטי, הכסף לא נגנב ממני, הכסף נגנב מאבא והוא מעולם לא אישר לה לקחת אותו.
בינתיים הימים נקפו ומיכאלה עומדת בסירובה. חשוב לי לציין שאבא עד אותה נקודת זמן לא ידע מכלום ואני לפחות עשיתי כל שביכולתי ולא שיתפתי אותו בכך. לימים, נאלצתי להגיש תביעה כנגדה על מנת שתשיב את הכספים לאבא. כתגובה היא הופיעה יום אחד אצל אבא בהפתעה עם רופא ועו"ד והחתימה אותו על נייר שהוא מאשר לה בדיעבד לקחת את כל הכספים שלקחה.

מעשה נבלה. אין לי דרך אחרת לתאר זאת. לאבא אין מושג על מה הוא חתם וגרוע מכך היא הסתירה את זה ממני. לקח לאבא כמה ימים והוא הרגיש רע שלא סיפר לי. הוא התקשר וסיפר לי שהוא חתם על איזה נייר. הוא לא יודע על מה. שתביני לא היה לו אפילו העתק של הנייר.

מאז הסכסוך רק העמיק ואבא שבינתיים נאלצתי להסביר לו מה קרה, ליבו נשבר. כואב הלב, אולם היא בשלה מסרבת להחזיר את שגנבה, ביננו יש נתק ואבא עצוב נורא. כולי תקווה שבית המשפט יתערב ויכריח אותה להשיב את הגניבה.

השאר תגובה

avatar
  הרשמה לעדכונים על תגובות  
התראה של